על פלסטיק ופיתוח מוצרי פלסטיק

ההיסטוריה של הפלסטיק בפסקה קצרה

פלסטיק הוא חלק מחיינו כבר יותר מ-100 שנה. הוא משמש במגוון רחב של מוצרים ממיכלי מזון ועד אריזות ופריטים אחרים.

הפלסטיק הראשון הומצא על ידי אלכסנדר פארקס בשנת 1855. הוא נקרא Parkesine אך הוא התפרק במהירות כאשר נחשף לחום או לאור השמש.

ואז הגיע המדען ליאו הנדריק בייקלנד בשנת 1907. הוא ניסה למצוא תחליף לשלאק, שעשוי מהפרשות של חרק שנקרא חיפושית lac.

הוא גילה ששילוב של פנול ופורמלדהיד ייצור חומר לבן קשה, שאותו כינה בקליט.

בקליט היה הפלסטיק המלאכותי הראשון שנוצר אי פעם, אך רק ב-1947 גילו כימאים כיצד לייצר פוליאתילן טרפתלט (PET). גילוי זה הוביל להמצאת בקבוקי פלסטיק ומוצרים דומים אחרים שאנו רואים כיום.

בשנת 1954 יצר ג'ון ווסלי הייאט סרט צלולואיד המשמש עד היום למקרני סרטים או מצגות.

בשנת 1962 חברת דאו כימיקל פיתחה את Saran Wrap שנמצאת בשימוש נרחב עד היום לכיסוי פריטי מזון או מוצרים אחרים כדי לשמור אותם טריים זמן רב יותר.

כיום ניתן למצוא פלסטיק כמעט בכל מקום סביבנו, אך הם לא חפים מחסרונותיהם וגם מהיתרונות.

השימושים השונים בפלסטיק

פלסטיק הוא חומר משמעותי ורב-תכליתי המשמש בתעשיות רבות, כגון בנייה, הובלה, אריזה ושירותי בריאות.

פלסטיק עשוי מפולימרים אורגניים המופקים מגז טבעי.

פלסטיק קיים כבר זמן רב, אך רק בעשורים האחרונים השימוש בהם הפך נפוץ ביותר. כיום משתמשים בפלסטיק בכל דבר, החל מאריזות מזון ועד למכשירים רפואיים ואפילו בחלקי מכוניות. הסיבה לכך היא שניתן ליצור כמעט כל צורה מפלסטיק וניתן לעצב אותו כך שיהיו לו תכונות שאין לחומרים אחרים. הם גם עמידים בפני דברים רבים שיפגעו בחומרים אחרים, כגון חום, מים וכימיקלים.

תהליך ייצור הפלסטיק

הפיתוח של מוצרי פלסטיק הונע מהצורך בדרכים חדשות להפוך דברים בזול יותר, במהירות ובקלות. ומגמה זו צפויה להימשך ככל שהפלסטיק יהפוך לעמיד וזול יותר לייצור מאי פעם. חשוב לציין כי ייצור הפלסטיק הכולל גדל ב-70% מאז 1980, לפי ה"גרדיאן". זה נבע בעיקר מהשימוש הגובר בפלסטיק בייצור ובאריזה של מזון, כמו גם הביקוש הגבוה לחומרי אריזה.

ככל שהשימוש בפלסטיק הפך נפוץ יותר, רבים החלו לפקפק בהשפעתו על הסביבה. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שכמות משמעותית של ייצור פלסטיק נעשית בצורה שלא ניתנת למחזור, לעתים קרובות משחררת כמויות גדולות של גזי חממה לאטמוספירה ומשבשת מערכות אקולוגיות ברחבי העולם. פלסטיק מורכב משרשרות ארוכות של מולקולות הנקראות מונומרים המורכבות בדרך כלל מאטומי פחמן ומימן. ניתן לבנות מונומרים גם ממגוון אטומים אחרים, אך שילובים אלה יביאו לסוגים שונים של פלסטיק כגון גומי וניילון.

תהליך ייצור הפלסטיק כולל בדרך כלל שימוש בנפט כחומר גלם. נפט נוצר מתרכובות אורגניות שנטמנו עמוק בכדור הארץ, נדחסו, ואז חוממו לטמפרטורות גבוהות. תרכובות אורגניות אלו מתפרקות לאטומים בודדים והמולקולות שלהן מסודרות מחדש לאורך זמן ליצירת מולקולות חדשות בעלות תכונות שונות. על מנת לייצר פלסטיק, חומר הגלם הפחמימני הזה מעובד במגוון דרכים כאשר האטומים מסודרים מחדש לשרשראות ארוכות עם יחידות חוזרות המשתנות, אשר לאחר מכן מצננים ומעצבים לצורה רצויה. תהליך יצירת הפלסטיק כרוך בשימוש בכימיקלים שונים בשלבים שונים, חלקם מזיקים לסביבה.

תחמוצות חנקן, דו תחמוצת הגופרית, אמוניה ובנזן הם מהמרכיבים הנפוצים ביותר התורמים לגשם חומצי כאשר הם משתחררים לאוויר בכמויות גדולות ממספר מקורות תעשייתיים כולל ייצור פלסטיק. . תהליך ייצור הפלסטיק יוצר כמות ניכרת של רעלנים כמו דיוקסינים שיכולים לשבש מערכות אקולוגיות לאורך זמן…

לכן לאחרונה ישנה מגמה להפחית שימוש במוצרי פלסטיק בתעשיה, אך עם זאת ישנו ביקוש רב לייצור מהיר של מוצרים.

לכן פיתוח מוצר מפלסטיק הפך פופולרי ביותר.

פיתוח מוצרי פלסטיק בקצרה

פיתוח מוצרי פלסטיק הוא תהליך שלוקח זמן ומחולק למספק שלבים.

השלב הראשון הוא להשיג את חומרי הגלם הדרושים למוצר. השלב הבא הוא לתכנן ולעצב את המוצר, ולוודא שניתן יהיה לייצר אותו עם החומרים הזמינים. לאחר מכן יש לתכנן את תבניות היציקה ופס הייצור, ולבסוף, תהליך בקרת איכות, אשר חייבת להתבצע בכל שלב של הייצור כדי לוודא שלא נעשו טעויות במהלך כל חלק של התהליך.

זה כמובן על קצה המזלג, וישנם שלבים רבים נוספים בפיתוח מוצרי פלסטיק שצריכים לקרות לפני שניתן יהיה לסיים אותם ולמכור אותם על מדפי החנויות כדי שהצרכנים יוכלו לרכוש אותם.

לסיכום ולמחשבה

מוצרי הפלסטיק מלווים את חיי בני האדם כבר שנים רבות, מזהמים את כדור הארץ ועם זאת אין אדם שאינו צורך אותם בכל יום כמעט בכל מוצר שנמצא בסביבה.

חשוב למצוא דרך להשתמש בכל מוצר עד תומו, למחזרו ככל שניתן, לנסות להעביר אותו לשימוש נוסף לאחר גמר השימוש האישי, ולבסוף, לא להשליכו למקומות האיסוף אשר טומנים אותו באדמה או מובילים אותו לים בכדי לנסות ולשמור על איכות הסביבה.